באופן כללי, קיימות דרכים רבות להביא ילד לעולם במסגרת זוגית, אך ללא קשר של נישואין. כך, למשל, אישה בוגרת המעוניינת להביא ילד לעולם, יכולה לעשות זאת בעזרת מכר או ידיד, המוכנים לעשות זאת ללא מיסוד הקשר. באופן דומה, קיימים מקרים בהם אישה שהרתה בעקבות יחסים מזדמנים, החליטה שלא לעבור הפלה, תוך החלטה משותפת עם אביו הביולוגי של התינוק. בנוסף, ניתן גם למצוא גברים הומוסקסואלים, החוברים לנשים לצורך לידת ילד. נשים אלה יכולות להיות נשים שפגשו באמצעות רשת האינטרנט או במרכזי הורות כאלו ואחרים.
המקרים השונים בהם מחליטים בני זוג להביא ילד לעולם במסגרת זוגית וללא קשר של נישואין, הם מקרים המחייבים את הסדרת היחסים בין הצדדים. בדרך כלל, הורים לילדים שנולדו בקשר מסוג זה, עורכים ביניהם הסכם הורות, המכיל מספר מרכיבים עיקריים. ראשית, הסכם הורות מסדיר את כל הקשור בשמו של הילד. על-פי החוק בישראל, ילד שנולד להורים לא נשואים נושא באופן אוטומטי את שם משפחתה של האם. במידה וההורים מעוניינים שהילד ישא את שם משפחתו של אביו, יש להסדיר זאת בתאום עם האב ובהסכמתו.
הסכם הורות מסדיר גם את כל הקשור בנושא המשמורת על הילד. ההסכם מפרט במשמורתו של מי יהיה הילד ולכן הוא בעצם קובע את מגורי הקבע שלו. יש להוסיף כי החוק בישראל קובע כי הוריו הביולוגים של הילד הם האפוטרופוסים הטבעיים והחוקיים שלו. מתוקף כך, הורים אלו אחראים לצרכיו השונים, חינוכו, שמירת נכסיו וכדומה. הסכם הורות מסדיר את עניין החזקת הילד ובדרך כלל נקבע הורה אחד שהוא המשמורן והוא נושא בעיקר נטל הגידול.
בנוסף לאמור, הסכם הורות אף מפרט את הסדרי הראייה של הילד עם ההורה שאיתו הוא לא גר. כיוון שבמקרים אלו הילד גר רק עם אחד מההורים, נהוג לכלול בתוך הסכם הורות את ההסדרים הללו וזאת בהתאם לצרכי הצדדים. קיימים מקרים בהם יש משמורת משותפת על הילד, אולם מחקרים בתחום מעידים שלצד ההיבטים החיוביים, יכולה להיות לכך השפעות שליליות ולכן יש לבחון את חוסנו הנפשי של הילד לפני מהלך מסוג זה.
לבסוף, הסכם הורות מפרט את תשלומי המזונות השונים המגיעים לילדיהם של בני הזוג. ברוב המקרים, תשלומי מזונות ילדים כוללים הוצאות על מזון, לבוש, קורת גג, חינוך, הוצאות בריאות וכדומה. הסכם ההורות, בניגוד למצב בו נקבע סכום המזונות באמצעות בית דין, מאפשר לצדדים לקבוע מראש את סכום המזונות שישולמו ובלבד שההסדר לא פוגע בזכות הילד למזונות.
לסיכום, יש להדגיש כי כל הסכם הורות נדרש לאישורו של בית המשפט לענייני משפחה. מוסד זה בודק את ההסכם ואת ההבנות בין הצדדים ומעניק לו תוקף חוקי. בנוסף, אין בהסכם זה משום מסמך "חתום ונעול". כך, לדוגמה, שינוי מהותי בנסיבות גידול הילד, יכול להביא את האישה לדרוש תשלום מזונות גדול יותר מהאב, אולם מצב זה יכול גם להתרחש בכיוון ההפוך (כאשר האב מבקש להפחית בתשלום המזונות עקב בעיות כלכליות וכדומה).
המקרים השונים בהם מחליטים בני זוג להביא ילד לעולם במסגרת זוגית וללא קשר של נישואין, הם מקרים המחייבים את הסדרת היחסים בין הצדדים. בדרך כלל, הורים לילדים שנולדו בקשר מסוג זה, עורכים ביניהם הסכם הורות, המכיל מספר מרכיבים עיקריים. ראשית, הסכם הורות מסדיר את כל הקשור בשמו של הילד. על-פי החוק בישראל, ילד שנולד להורים לא נשואים נושא באופן אוטומטי את שם משפחתה של האם. במידה וההורים מעוניינים שהילד ישא את שם משפחתו של אביו, יש להסדיר זאת בתאום עם האב ובהסכמתו.
הסכם הורות מסדיר גם את כל הקשור בנושא המשמורת על הילד. ההסכם מפרט במשמורתו של מי יהיה הילד ולכן הוא בעצם קובע את מגורי הקבע שלו. יש להוסיף כי החוק בישראל קובע כי הוריו הביולוגים של הילד הם האפוטרופוסים הטבעיים והחוקיים שלו. מתוקף כך, הורים אלו אחראים לצרכיו השונים, חינוכו, שמירת נכסיו וכדומה. הסכם הורות מסדיר את עניין החזקת הילד ובדרך כלל נקבע הורה אחד שהוא המשמורן והוא נושא בעיקר נטל הגידול.
בנוסף לאמור, הסכם הורות אף מפרט את הסדרי הראייה של הילד עם ההורה שאיתו הוא לא גר. כיוון שבמקרים אלו הילד גר רק עם אחד מההורים, נהוג לכלול בתוך הסכם הורות את ההסדרים הללו וזאת בהתאם לצרכי הצדדים. קיימים מקרים בהם יש משמורת משותפת על הילד, אולם מחקרים בתחום מעידים שלצד ההיבטים החיוביים, יכולה להיות לכך השפעות שליליות ולכן יש לבחון את חוסנו הנפשי של הילד לפני מהלך מסוג זה.
לבסוף, הסכם הורות מפרט את תשלומי המזונות השונים המגיעים לילדיהם של בני הזוג. ברוב המקרים, תשלומי מזונות ילדים כוללים הוצאות על מזון, לבוש, קורת גג, חינוך, הוצאות בריאות וכדומה. הסכם ההורות, בניגוד למצב בו נקבע סכום המזונות באמצעות בית דין, מאפשר לצדדים לקבוע מראש את סכום המזונות שישולמו ובלבד שההסדר לא פוגע בזכות הילד למזונות.
לסיכום, יש להדגיש כי כל הסכם הורות נדרש לאישורו של בית המשפט לענייני משפחה. מוסד זה בודק את ההסכם ואת ההבנות בין הצדדים ומעניק לו תוקף חוקי. בנוסף, אין בהסכם זה משום מסמך "חתום ונעול". כך, לדוגמה, שינוי מהותי בנסיבות גידול הילד, יכול להביא את האישה לדרוש תשלום מזונות גדול יותר מהאב, אולם מצב זה יכול גם להתרחש בכיוון ההפוך (כאשר האב מבקש להפחית בתשלום המזונות עקב בעיות כלכליות וכדומה).
נכתב ע"י seoisrael עבור משרד עורכי דין עזריאלנט לישראל - משרד עורכי דין המתמחה בנושא הסכם הורות, משמורת, בית משפט לענייני משפחה ועוד.
